החלטה בתיק ק"ג 1869-09-10

בפנינו בקשתו של המבקש להצטרף כתובע נוסף להליך שבנדון.

רקע כללי

1.         המבקש הינו עמית של המשיבה 1 (להלן - הקרן).

2.         הקרן הינה קרן פנסיה מפעלית של חברי אגד. היא מוסד ללא כוונת רווח שכל הכנסותיו נובעות מתשלומים שמעבירה לה אגד וחבריה וכל כספיה מיועדים לתשלום קצבאות לעמיתי הקרן. המפקח על הביטוח מינה מנהל מיוחד לקרן וזאת במסגרת סמכותו על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) התשמ"א - 1981.

3.         ביום 1.9.10 הגישה הקרן תובענה לבית דין זה כנגד המשיבה 2 (להלן - אגד) ובה עתרה לחייב את אגד לשלם לקרן סך של כ- 2 מיליארד ש"ח, בגין הפרת חובותיה והתחייבויותיה כלפי הקרן.

4.         במסגרת כתב התביעה טענה הקרן כי מאז שלהי שנות השבעים, נמנעה אגד מלהעביר לקרן סכומים נכבדים שהיא חייבת לה מכוח תקנון ההתאגדות של הקרן ומכוח ההסכם שבין הקרן לבין אגד, ובכך גרמה לה לנזקים קשים ולגרעון אקטוארי חמור.

            כך לטענתה, משך שנים ארוכות לא העבירה אגד לקרן את כל הכספים שהייתה מחוייבת להעביר בגין פרישה מוקדמת לגמלאות של חבריה, בגין התחייבותה להשלמת התשואה השנתית של הקרן על השקעותיה לתשואה מינימאלית ריאלית של 6.5% לשנה ובגין התחייבותה לשאת בהוצאות ניהול הקרן.

            עוד לטענת הקרן, מעבר להפרת חובותיה על פי התקנון וההסכם הפרה אגד חובותיה על פי דין כדוגמת חובת האמון, חובת ההגינות והחובה לנהוג כלפי הקרן בתום לב ולהימנע מניצול כוחה לרעה. כמו כן שליטתה של אגד בקרן הקימה לאגד גם חובת זהירות כלפי הקרן והפרותיה הנמשכות של אגד את הוראות התקנון וההסכם מהוות גם הפרת חובת הזהירות ועולה היא כדי רשלנות של אגד.

5.          נימוקי הבקשה

א.         ביום 20.5.10 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הקרן, לאחר שמאמציו לגרום לקרן להגיש תביעה נגד אגד בגין חובותיה לקרן, עלו בתוהו. רק בעקבות הגשת הבקשה הוגש כתב התביעה של הקרן בתיק שבנדון. לטענת המבקש התנהגות הקרן עד להגשת התביעה בתיק זה, מעלה ספקות רבים לגבי נחישותה לנהל את התביעה כראוי. למעשה, אין להוציא מכלל אפשרות, כי לקרן עלול להיות אינטרס שהתביעה נגד אגד תידחה, דבר שיצדיק עמדתם כלפי המבקש בתיק זה לאורך השנים.

ב.         מאחר ומדובר בחשש לניגוד עניינים די בכך כדי לקבל בקשה זו. מכל מקום גם אם יתברר אחרת לא ייגרם כל הפסד או נזק מצירופו של המבקש להליך.

ג.          קרן הפנסיה פועלת על בסיס עיקרון ההדדיות, לפיכך כל תוצאה של הליך זה תשפיע באופן מיידי ומשמעותי על זכותו של המבקש.

ד.         המבקש טוען כי הפרשנות שניתנה לתקנה 18 לתקנות בית הדין לעבודה שעניינה "שינוי בעל דין" הינה פרשנות רחבה וזאת על מנת לאפשר את מיצוי המחלוקות העומדות לדיון.

6.         תגובת הקרן

א.         בתגובתה לבקשה הודיעה הקרן כי היא מתנגדת לצירוף המבקש כתובע נוסף לתביעה. לטענתה די בכך כדי להביא לדחייתה של הבקשה. בנוסף לטענתה, למבקש אין זכות שבדין להצטרף להליך דנן שעניינו ביחסים שבין הקרן לבין אגד כמעסיק. למבקש לא עומדת עילת תביעה עצמאית נגד אגד ולמעשה בקשה זו מהווה ניסיון פסול של המבקש להתערב בניהולה של הקרן ולהכתיב להנהלתה, שמונתה מכוח חוק הפיקוח, את אופן פעולתה על ידי צד שלישי (וזאת לאחר שבקשתו לאישור התובענה שהגיש נגד הקרן כתובענה ייצוגית למעשה התייתרה).

המבקש אינו "תובע יציג" של כלל הגימלאים או העמיתים ואף בקשתו להכיר בו כתובע ייצוגי נגד הקרן עודנה תלויה ועומדת. צירוף גמלאים ועמיתים לתביעת הקרן, כשכל אחד מהם יבקש לנהל את ההליך על פי שיקול דעתו, יסרבל את ההליך ויגרום לפגיעה בקרן ובעקיפין אף לפגיעה בעניינם של כלל העמיתים והגימלאים.

ב.         הניהול המיוחד פועל בהגינות ובתום לב להגשמת תפקידו וממלא נאמנה חובותיו כלפי עמיתי הקרן וגמלאיה כולם. שיקוליו של הניהול המיוחד בהגשת התביעה וניהולה ענייניים בלבד ונסמכים על נתונים ומידע הקיימים בידו.

ג.          לשיטת הקרן ובניגוד לנטען על ידי המבקש, התביעה של הקרן נגד אגד אינה יכולה לפגוע בזכויותיו, גם אם תידחה. כל שיש באמתחתו של המבקש הוא אינטרס עקיף ולא ודאי בתביעה.

ד.         המבקש אינו עומד בתנאים שנקבעו בתקנה 18 שעניינה צירוף בעל דין. המבקש לא היה יכול להצטרף כתובע בעת הגשת התביעה שכן אין לו עילת תביעה נפרדת ועצמאית כלפי הנתבע והוא אף אינו "צד דרוש" על מנת לפסוק ולהכריע בשלמות וביעילות בהליך דנן.